שיוויתי | 12 הצעדים לאור החסידות | רוני אילון-הירש

מבוא ספרו של רוני אילון-הירש המטרה: לתת כלים לכל אדם, ללא קשר לדתו או לאמונתו, לרכוש שליטה ויכולת ניהול בחייו, ברגשותיו, במחשבותיו ובגופו, ולשחררו מכל תלות חיצונית בחומרים המשנים מצבי רוח, במערכות יחסים, באוכל, או בכל התנהגות כפייתית אחרת. האמצעי: בתהליך נשתמש בעצות ובתרגולים שגילו לנו ענקי החסידות, על גבי פלטפורמה מקצועית שנבחנה בהצלחה אצל עשרות מיליוני משתמשים בכל רחבי העולם, שנקראת 12 הצעדים. המבנה: נלמד את הצעדים ואת משמעותם, נלמד את ההיגיון שעומד בבסיסם, וכמובן נכיר את שיטת העבודה העיקרית של הצעדים - מעגלי שיתוף בהם נבצע את העבודה העיקרית של פתיחת הלב ועולמנו הרגשי. /// למה 12 הצעדים? שיטת 12 הצעדים היא השיטה המובילה בעולם לטיפול בבעיות של התמכרות. מיליוני אנשים ברחבי העולם חברים בקבוצות עבודה המבוססות על תהליך 12 הצעדים. השיטה אינה קשורה לשום דת או אמונה, מה שמאפשר לכל אדם בעולם להשתמש בה ללא חשש מכפייה דתית או אמונית. כאשר ניכנס ללימוד התוכנית, נגלה שהיא אמנם נבנתה במקור עבור מכורים קשים, אך עם התפתחותה הותאמה לסוגי התמכרויות קלות יותר, כמו אכילה, מערכות יחסים תלותיות, ילדים שגדלו בבתים קשים ועוד. נראה כי הבעיה הנפשית שמובילה להתמכרויות אינה מצומצמת למכורים בלבד, וכי כמעט כל אדם בעולם יכול לזהות אצל עצמו מאפיינים של התמכרות, גם אם לא בקיצוניות שרואים אצל מכורים קשים. בפועל, מיליוני אנשים בעולם מפיקים מהתוכנית כלים להחלמה ולחיים נפשיים בריאים יותר, ומטפלים רבים נעזרים בכלים שלה, הן באופן פרטי והן באלפי מרכזי סיוע מסוגים שונים אותם מציעות הרשויות. אפשר לומר כי למכורים יש יתרון בכך שההתמכרות שלהם היא חיצונית, חומרית ונראית לעין. שאר העולם, ה"נורמליים" לכאורה, נמצאים בבעיה יותר גדולה, משום שההתמכרות שלהם לרגשות, לאוכל, למערכות יחסים תלותיות וכו' היא יותר נסתרת וקשה לגילוי. השיטה מבוססת על חוכמה שנובעת מתוך ניסיון אנושי של החברים בה. העיקרון המנחה הוא שהדבר היחיד שמסוגל לעזור לאדם להשתנות הוא חבר שהיה באותו בור בו הוא נמצא, שמשתף אותו בקשיים, בתחושות ובכאב (בהמשך נעמוד על החוכמה העמוקה שבעקרון השיתוף) מכיוון שאין בשיטה חוכמה שבאה מלמעלה, אלא היא נובעת מתוך הניסיון של המשתמשים, ניתן לשמור עליה נקייה מפני ניסיונות כפייה או השתלטות, מה שיוצר אמון בין החברים ומרחב בטוח לנגיעה ב"עצמי האמיתי", גילויו והבאתו לפני השטח המשותף. הניסיון המצטבר של מיליוני בני אדם בקבוצות שונות מגלה דפוסי התנהגות והתמכרות דומים, הנובעים מהטבע האנושי הבסיסי, מה שמאפשר להתחקות אחרי מנגנוני ההתמכרות הרגשיים, המחשבתיים והגופניים - לגלות אותם, להעלות את המודעות היומיומית אליהם, ובעקבות כך לצאת ממעגלי ההרס העצמיים הללו. השיטה מציעה: תהליך מובנה ופשוט של הכרת מערכות ההפעלה המוטעות שרכשנו כתוצאה מחוויות הילדות שלנו, והבנה של מנגנוני ההרס העצמי הנובעים מהן. היפרדות מההזדהות עם מערכות הפעלה אלו, שעד היום קראנו להן "אני". שחרור זיכרונות, חוויות וסודות מהעבר שתוקעים אותנו בהווה, בגוף, ברגש, ובתודעה. ניקוי מערכות היחסים שלנו עם המשפחה, מכרים, בני זוג, ילדים וחברים, כדי לשחרר אנרגיה חסומה וכיסי מוגלה רגשיים פנימיים. /// למה חסידות? שיטת 12 הצעדים אינה קשורה במישרין לאף דת או אמונה, מה שמקנה לה לגיטימציה לשימוש בכל חברה בעולם וביטחון להולכים לאורה. השיטה נוסדה בבסיסה על ידי אמריקאים, ולכן יש הרואים בה בטעות מאפיינים זרים כאלה ואחרים; אך מאה מייסדיה, שחלקם גם היו יהודים, השכילו ככל שיכלו לנטרל אותה מקשר לדת זו או אחרת, ולהפוך אותה לברת יישום ושיתוף לכל אדם בעולם. יחד עם זאת, כשם שלכל עיתונאי, שופט, שוטר או עובד סוציאלי, יש מערכת אמונות פנימית שללא ספק משפיעה על עבודתם, למרות שהם אמורים לשמור על ניטרליות - כך גם לכל מורה המלמד בשיטת 12 הצעדים יש מערכת אמונות פנימית, שלאורה הוא מתקדם רוחנית וממנה הוא חי. גם בדרך בה הוא מעביר את השיטה הוא נותן דוגמאות, סיפורים והמחשות מהמקום בו לבו מונח. מכיוון שכנות היא שם המשחק העיקרי שלנו, עלינו להיות כנים גם כאן לגבי מנוע הדחף הפנימי שלנו, ולא להעמיד פנים של ניטרליות; להכיר במרכז העוצמה הרוחני שלנו, וגם את השיטה הניטרלית, שאמורה להישאר ניטרלית, להביא דווקא משם. גם מרכזים שונים בארץ המלמדים את השיטה, אינם מתביישים במקורות ההזדהות שלהם - טאו/בודהיזם או אמונות אחרות שמהן הם יונקים את המוטיבציה הרוחנית שלהם ללמד את השיטה, תוך שימוש בדוגמאות והמחשות מחכמי הזן והמזרח. לטעמי, יהיה זה מועיל ונכון שכל קבוצת עבודה העובדת עם 12 הצעדים תלמד אותה דווקא על בסיס מקורות התרבות הייחודיים שלה, המאפשרים הטמעה והזדהות חזקה יותר עם עקרונות התהליך הטיפולי. מכיוון שבסיס ההבראה הוא חיבור מחודש לחלקים הרוחניים שבנפשנו, והתוכנית היא בהגדרתה תוכנית רוחנית, חשוב לברר היטב מיהם המורים הרוחניים שמעבירים אותה, ולאיזה כיוון נושבת אצלם הרוח. החסידות הינה דרך רוחנית ביהדות, המחוברת לרבדים העמוקים הרוחניים של תורת הסוד, ומורידה את הרעיונות הגבוהים הללו לעצות והדרכות ברובד הנפש והרגשות. גם הבעל שם טוב וגם ממשיכו רבי נחמן מברסלב ידעו להעניק עצות והנהגות מיוחדות לדור שלנו, שסובל מקשיים עצומים ובלבולים בנפש. בהמשך נראה כיצד דרך החסידות מתאימה לתהליך הרוחני שמציעה תכנית 12 הצעדים. /// דרכים רוחניות אנשים רבים הולכים כבר שנים לאור דרכים רוחניות או דתיות שונות, ועמלים לתקן את נפשם ולהתקדם באותן הדרכים. נקדים ונאמר: תוכנית 12 הצעדים לא באה להחליף או לסתור שום דרך רוחנית או דת. היא באה להאיר נדבך נוסף בעבודה דרך זווית ראייה חדשה על ניסיון העבר, על הכוח בהווה ועל התקווה לעתיד. עובדים רוחניים רבים משקיעים הרבה מאמץ וזמן כדי להתקדם בדרכם, להגיע למדרגות או לעלות שלבים, ולהתמקצע באיכויות שונות של דרכם. באה התוכנית ומציעה נקודת התבוננות חדשה, שלאורה ניתן לבחון את ההתקדמות דרך פרמטרים נוספים, שיאירו באור חדש את המאמצים ואולי יאפשרו פריצת דרך חדשה. ראשית, נביא תרגום של קטע שכתב ג'ף פוסטר, סופר ופובליציסט רוחני אמריקאי: בבקשה, אל תדבר איתי על 'מודעות רחבה' או על 'מצבי תודעה עליונים'. אני רוצה לראות איך אתה מתייחס לבת הזוג שלך, לילדים שלך, להורים שלך, לגוף היקר שלך. בבקשה, אל תעביר לי הרצאה על 'אשליית הנפרדות', או איך השגת אושר תמידי תוך שבעה ימים. אני רוצה להרגיש חום אמיתי קורן מהלב שלך. אני רוצה לשמוע כמה טוב אתה מקשיב לי. אני רוצה לראות איך אתה מתמודד עם אנשים שאינם מסכימים איתך. אל תספר לי איך התעוררת, כמה אתה חופשי מהאגו. אני רוצה להכיר אותך מתחת למילים. אני רוצה לדעת איך אתה מתנהג בצר לך. אם אתה יכול לאפשר את הכאב שלך באופן מלא בלי להעמיד פנים. להיות פגיע. אם אתה יכול להרגיש את הכעס שלך לפני שהוא הופך לאלימות. אם אתה יכול לתת ביטוי לצער שלך ועדיין לא לטבוע בו. אם אתה יכול להרגיש את הבושה שלך ולא לבייש אחרים. אם אתה יכול להיכשל, ולהודות בזה. אם אתה יכול להגיד 'מצטער', ובאמת להתכוון לזה. אם אתה יכול להיות אנושי במלוא האלוהות המפוארת שלך. אל תדבר איתי על הרוחניות שלך, חבר. זה באמת לא מעניין. אני רק רוצה לפגוש אותך. לדעת את הלב היקר שלך. להכיר את האדם היפה הזה שחותר אל האור. לפני כל 'הרוחניות' הזאת. לפני כל המילים החכמות. במילים אלו מתאר לנו ג'ף פוסטר את ההבדל שמופיע אצלנו בכתובים - בין "וידעת היום" לבין "והשבות אל לבבך". אפשר "לדעת" חוקים רוחניים ואמיתות רוחניות, ואפשר לחיות אותם באמת. פעמים רבות אנשים שנפגעו, וחיים בתוך תבניות נפש מעוותות וקשות, מחפשים מזור בדרכים רוחניות ודתיות שונות; אך מבלי לשים לב, הם ממשיכים את מחלות הילדות אל תוך הפרקטיקות הרוחניות שלהם, ואף מתרצים את התנהגותם המקולקלת ב"הסברים" מתוך שיטתם. בא ג'ף ואומר - אל תמכור לי "אמירות" ואמיתות דתיות ותיאולוגיות. בוא ונראה איך זה בא לידי ביטוי בחיים האנושיים שלך. איך אתה מתמודד עם כעסים פנימיים, עם צער, עם כאב. האם אתה מחצין את הרגשות האלה החוצה על סביבתך משום שאתה "קדוש" בעיני עצמך, ולא מוכן להודות שהם קיימים בך - או שאתה מודה באנושיות שלך, ברגשות הכואבים שלך, ויכול לגעת בהם ולתת להם מקום? האם אתה יכול להיות אמיץ ולהתייחס אליהם, כדי שלא לתת להם לנהל אותך ולהחצין אותם כלפי אחרים? ביוש מוזנח הופך לביוש אחרים. כאב מוזנח הופך לכעס ואלימות, כלפי עצמך או כלפי הקרובים אליך. כמה אלימות אנו רואים מסביבנו בחיי היום יום? כל האלימות הזו היא בבסיסה כאבים שאף אחד לא מוכן לגעת בהם, להרגיש אותם ולטפל בהם. לפעמים חוסר המוכנות לגעת בפחדים העצמיים, או בשורשים של הכאב, יתועל להתנהגות קיצונית, כמו למשל צניעות מוגזמת (של האדם עצמו, או בכפייה על הילדים או בני הזוג), והכל בשם הפרקטיקה הדתית או הרוחנית שבה האדם הולך. כבר ראינו מקרוב כתות שונות, גם בתוך החסידות, שבגלל התנהגות לא צנועה בעליל של ה"רב" - הונהגו בהן הנהגות קיצוניות של פרישות וצניעות, כדי לכסות ולהסתיר על המציאות המעוותת והמקולקלת שבפנים. זו רק דוגמא לפרקטיקות דתיות לכאורה, שבאות להסתיר פגמים פנימיים איתם האדם מגיע. באה התוכנית ואומרת: קשר עם אלוהים זה הדבר הגבוה ביותר, ודרך רוחנית היא הבסיס לשינוי הרגלי המחשבה והרגש - אבל עלינו לעשות בדק בית רציני כדי לבחון את תבניות החשיבה והרגש. לברר אם ההתמכרויות שלנו נובעות מתבניות מקולקלות שקיבלנו על עצמנו בילדות, ולבחון האם הפרקטיקה הרוחנית או הדתית שלנו מקרבת אותנו בכנות לאלוהים - או שהיא באה להסתיר ולתרץ פגמים באופי שלנו. רבי נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן, מתאר מהלך שמסביר למה לפעמים אנו נתקעים בעבודה הרוחנית שלנו וכאילו נזרקים החוצה, לא מצליחים להתקדם. הוא מביא לימוד שלם על שני סוגי עבודות שהיו במקדש, עבודת חוץ ועבודת פנים, ששתיהן קשורות זו בזו. שואל רבי נתן: למה בבית המקדש היו עוברים מהעלאת הקטורת, שהיתה בתוך ההיכל, להקרבת קורבן התמיד, שנעשתה בחצר? לכאורה יותר הגיוני לסיים את העבודה שבחוץ, ואז להיכנס פנימה. התשובה היא, שבתחילה מאפשרים לאדם להתקרב ולהיכנס מעט אל הקדושה, אבל לא מניחים לו להיכנס עוד יותר פנימה - עד שיצא חזרה החוצה לגמרי, יתקן שם דברים שפגם, ואז יחזור פנימה. בשלב הבא מאפשרים לו להיכנס עוד קצת פנימה, אבל רק עד גבול חדש - שגם אותו לא נותנים לו לעבור עד שיצא שוב החוצה, יסדר ויתקן עוד חלקים מהחיים החיצוניים, ממרחקים, מעמקי הקליפות. במילים אחרות, כדי להיכנס פנימה צריך שוב ושוב לצאת אל החיים - אל ההורים, אל החברים, אל בני ובנות הזוג, אל הילדים - ולפעול כדי לתקן את מערכות היחסים. להגיע לכנות, פתיחות, סליחה, רחמים וחמלה. רק אז, עם לב קצת יותר נקי, אפשר לנסות שוב להיכנס אל החדרים הפנימיים של העבודה הרוחנית. וממשיך רבי נתן ומדריך, שלפעמים האדם מתכוון לטוב ולרוחניות, אבל משום מה נתקע ואפילו נופל פתאום לריבים, בעיות וניסיונות, ומגיע לדברים רעים ממש - ודווקא זהו עיקר תיקונו! כי אלוהים רוצה לעזור לו בכך שיראה לו היכן ליבו נמצא, ומה עליו לנקות ולתקן בליבו כדי שיוכל להמשיך בעבודתו הרוחנית. וכלשונו: ועל כן צריך חכמה גדולה לזה, ולדלג מעניין לעניין. פעם בחינת עבודה זו, ופעם בחינת עבודה זאת. כמו בקרבנות... עבודת פנים... ועבודת מזבח החיצון... ולא מסיימים את זו ועוברים לזו וכו'... וכל זה הוא עניין הנ"ל שצריכים לדלג מעבודת פנים לעבודת חוץ ומעבודת חוץ לעבודת פנים, כפי הבירור והעליה, כי כך הוא סדר המלחמה עם הסטרא אחרא המסבבין את הקדושות הנפולות. וכמו שהוא בעבודת בית המקדש, כן הוא בכל אדם ובכל זמן. (ליקוטי הלכות, הלכות חלוקת שותפין ה) בדרך זו, עבודת הצעדים יכולה להוות השלמה לעבודה הרוחנית הפנימית: לצאת החוצה כדי לברר ולבדוק מהו הממתק הפיזי, הרגשי או המנטלי שבו אנו תלויים - ואז להתחיל לנקות את מערכות היחסים שלנו, את הטינות והכעסים, ולשחרר את הסודות הפנימיים שתוקעים אותנו באובססיות של העבר. עבודה של התבוננות פנימית בעזרת כוחה של הקבוצה, שמאפשרת לנו לחשוף את הסודות הכמוסים שאנו מסתירים אפילו מעצמנו כל כך הרבה שנים. מודעות שמאפשרת לנו כנות וניקיון הולכים וגדלים. הניקיון מאפשר לאלוהים להיכנס לתוך חיינו, ופותח לנו את דלתות העבודה הרוחנית והדתית הפנימית שלנו.